האמנות המציגה את האלים, בני האלים - אפולו וארטמיס כילדים, מתמקדת לרוב בקשר שלהם לאמם, לטו (לטונה במיתולוגיה הרומית) וברגעים הדרמטיים של לידתם וילדותם המוקדמת.
הלידה של תאומים נתפסת כנס והתערבות אלוהית.
לכן הדגש הוא על הלידה והיניקה כמקור חיים: יצירות רבות מציגות את לטו המגוננת על שני תינוקותיה.
הפסל מציג את לטו נחה עם שני התאומים הקטנים: אפולו ודיאנה, בני יומם, בחיק אימם, לטו.
זהו פסל שיש, ניאו קלאסי, בסגנון רך ויפה מאת ויליאם הנרי ריינהרט - William Henry Rinehart
(מכונה: לטו וילדיה, אפולו ודיאנה/ארטמיס).
החל בשנת: 1870 (נחצב בשיש ב־1874 הסתיים).
הסגנון: נאו־קלאסי מאופק ורך
הדמויות: לטו (Latona) מביטה בילדיה הישנים בחיקה – אפולו וארטמיס הנראים כאילו נולדו זה עתה.
בדיוק כמו זוג תאומים אחר (בן ובת), אהוב מראש, שנולד אתמול לבני עומר, לאישתו שירה, ואין דבר מרגש מזה.