על שוברט אחר.
בקומפוזיציות המקופלות המורכבות של סיימון שוברט, פסי אור שמש מחליקים על מסגרות דלתות, קורניזים מעוטרים ורצפות פרקט באינטראקציה מורכבת של צורות גיאומטריות. בהסתמך אך ורק על האופן שבו האור גולש על פני הנייר, האמן, מקלן בגרמניה, מקפל בקפידה דפים בודדים כדי להציג במדויק את הזוויות והפרספקטיבות של פנים אדריכליות.
שוברט הוא אמן עכשווי ופסל גרמני, המוכר בעיקר בזכות "ציורי הקיפול" הללו, הייחודיים שלו העשויים מנייר לבן חלק. הוא יוצר יצירות מורכבות ומפורטות ללא כל שימוש בדיו, צבע או חומרים דומים, אלא אך ורק באמצעות טכניקת קיפול קפדנית, מדויקת ועדינה היוצרת תבליטים נמוכים (Bas-reliefs) המשחקים עם אור וצל.
הוא נוהג לפתוח כל יצירה בסקיצה, לעיתים מתמקד בסצנות מראות או סימטריות במבנים היסטוריים ומדגיש את הרצף של מסדרונות ארוכים, דלתות מחברות והשתקפויות.
למרות ששוברט מתמקד כיום בסביבה הבנויה, הניסיון הראשון שלו בקיפול החומר היה ניסוי ביצירת דיוקן של הסופר האירי סמואל בקט (מצורף), בזמן שהאמן סייע במחקר על יצירות הטקסט והווידאו של בקט באקדמיה לאמנות בדיסלדורף.
הקמטים של בקט פורשו לקמטים בנייר, והאמן התעניין ברעיון של ציור ללא שימוש בחומרים מסורתיים מעבר לנייר עצמו. "הרעיון היה לקדם את הציור לנקודה שבה הוא כמעט לא עוד רישום, אלא תלת מימדי כדבר עצמו" אומר שוברט.
כחלק מפרקטיקה אמנותית רחבה יותר החוקרת נושאים של מקום, חוויה, אדריכלות ודמיון, עבודות הנייר המקופלות של שוברט מתרגמות סביבה תלת-ממדית לתבליטים מונוכרומטיים שטוחים, מזכירים לפעמים פיסול מינימליסטי, גם כי בדרך כלל לבנים קלאסיים כמו הארכיטקטורה הקלאסית היוונית. מרשימה מאוד העובדה שלפעמים הניירות הללו בגודל טבעי של חלל ומבנה ממשי.
הרישומים התלת מימדיים התבליטים שטוחים, העדינות חיונית, כל קפל וקמט מחושב נועדה במלאכת מחשבת כאילו בעזרת סרגל ויש כמה הפתעות שמסתתרות, כמו דמות רפאית שעולה במדרגות או צל מסתורי שמשחק על הקיר.
אני אוהבת, מה איתכם?