ירתו הלוהטת של אדגר דגה מסוף המאה ה-19, שכותרתה הרשמית "מסרקת השיער" (La Coiffüre). זכתה לכינוי העממי "המפלצת האדומה הגדולה" בקרב היסטוריוני אמנות ואוצרים בשל השימוש הבלתי שגרתי והרווי בפיגמנטים אדומים במיוחד וגם בשל הקומפוזיציה הגדושה.
הציור מוצג בגלריה הלאומית בלונדון, כונה במקור "המפלצת האדומה הגדולה"
בגלל עוצמת האדום והגוונים הוורודים, הכתומים. הצבע עוטף לחלוטין את הקנבס, והופך אותו לאחת הקומפוזיציות הנועזות והטורידניות ביותר מבחינה פסיכולוגית.
הציור מתאר סצנה אינטימית אך קלסטרופובית שבה אישה אחת מברישה בעוז ובהתלהבות את שיערה האדום הארוך והזורם של אישה אחרת. זו שולחת יד אחור לאזור הכואב מההברשה. מי הן? האם שתי חברות? האם אישה והמלבישה שלה? אם ובתה? אין תשובה ברורה בגוף הציור.
במקום להציג סצנת טיפוח רכה או מסורתית עדינה, כפי שציירו הציירות האימפרסיוניסטיות בנות טיפוחיו: ברט מוריזו ומארי קסאט, דגה צייר את הדמויות בתנוחה מקוצרת, מעט מגושמת ומתוחה.
משיחות המכחול והבחירה האגרסיבית בצבעים נועדו לגרום לצופה להרגיש אי נוחות פיזית ומתח רגשי, שונים מהצבעים המשלימים ומשיחות המכחול הרכות של חבריו האימפרסיוניסטים.
לצד הפעולה האלימה משהו של ההברשה, מנוקדים בעדינות מה, עצמים צהובים, קווים שחורים ואזורים לבנים.
הקומפוזיצטה של נשים וחפצים מרגישה חנוקה.
ציור לוהט בצבע ובמתח פסיכולוגי של ממש כמו גובה המעלות שם בחוץ ומצב הלוחמים והלחימה בלבנון.
חם, חם שם בחוץ.
כל הזכויות שמורות @